
תאורה שמדמה יום שלם
צמחים לא צריכים אור חזק, הם צריכים אור עקבי. תוכנית יומית שמעלה את העוצמה בהדרגה בבוקר, מחזיקה שיא בצהריים ויורדת לאט בערב נותנת צמיחה טובה יותר ופחות אצות מאשר טיימר שמדליק ומכבה במכה. אפשר להוסיף גם שעת ירח נמוכה לערב.

אקווריום הוא המערכת הכי לא סלחנית בבית. שעתיים בלי חשמל, מעלה וחצי הפרש בטמפרטורה או האכלה שנשכחה, וכל מה שבניתם קורס. חיבור למערכת הופך את זה מדאגה קבועה למשהו שרץ לבד ומדווח.
הסצנה שרצה עכשיו על המסך
חיישן טמפרטורה אטום נכנס למים ומדווח כל דקה. הוא לא מסתמך על מה שהמחמם חושב שהוא עושה, אלא על מה שקורה בפועל בתוך המיכל.
המחמם והמשאבה מחוברים לשקעים שמודדים צריכה. שקע שמדווח אפס ואט כשהמחמם אמור לעבוד אומר שהמחמם מת, וזה מגיע אליכם לפני שהטמפרטורה מספיקה לרדת.
התאורה עולה ויורדת בהדרגה במקום להידלק במכה. שינוי חד בעוצמה מלחיץ דגים ומעודד אצות, ורמפה של עשרים דקות פותרת את שניהם.
גלאי הצפה יושב מתחת לארון ומדבר עם אותה מערכת. אם משהו דולף, המשאבה נכבית ואתם מקבלים התראה, גם אם אתם בחו״ל.
אלה הדברים שלקוחות מבקשים בפועל, לפי הסדר שבו הם בדרך כלל מתבצעים. אפשר להתחיל מחיישן אחד ולהוסיף את השאר בהמשך, כי הכל יושב על אותו בקר.

צמחים לא צריכים אור חזק, הם צריכים אור עקבי. תוכנית יומית שמעלה את העוצמה בהדרגה בבוקר, מחזיקה שיא בצהריים ויורדת לאט בערב נותנת צמיחה טובה יותר ופחות אצות מאשר טיימר שמדליק ומכבה במכה. אפשר להוסיף גם שעת ירח נמוכה לערב.

מחמם שנתקע דלוק הוא התרחיש שהורג אקווריום שלם תוך שעות. חיישן נפרד במים, שלא תלוי בתרמוסטט של המחמם עצמו, משווה בין מה שהמחמם חושב לבין מה שקורה באמת. חריגה של יותר ממעלה שולחת התראה, ובמקרה קיצון המערכת פשוט מנתקת את המחמם.

מאכיל אוטומטי עם מנות מדודות פותר את הבעיה הכי מוכרת של חופשה. המערכת מדווחת שההאכלה בוצעה, כך שלא צריך לנחש. בשילוב עם מצלמה קטנה אפשר גם להסתכל ולראות שהדגים עלו לאכול, וזה ההבדל בין לדעת לבין לקוות.

מסנן, מחמם, משאבה ותאורה על שקעים נפרדים ומדודים זה מה שמאפשר לכבות רק את מה שצריך. מצב תחזוקה מנתק את המסנן ואת המחמם ללא ניתוק פיזי, ומצב חופשה מוריד את התאורה ומשאיר את השאר. מדידת הצריכה גם מגלה משאבה שמתחילה למות עוד לפני שהיא נעצרת. פירוט על המדידה נמצא בחשמל ומתגים.

צינור שמשתחרר מהמסנן מרוקן מאתיים ליטר על הפרקט תוך פחות משעה. חיישן הצפה קטן מתחת לארון עולה כמעט כלום ומזהה את זה מיד: הוא מנתק את המשאבה ושולח התראה. זה הרכיב שהכי הרבה לקוחות מוסיפים אחרי שהם כבר חוו את זה פעם אחת.

אקווריום מובנה בקיר הוא גם פריט עיצוב, ולכן התאורה שלו צריכה לדבר עם התאורה של החדר. בסצנת ערב הוא יורד לעוצמה נמוכה יחד עם שאר התאורה, ובלילה הוא נכבה לגמרי כדי לא להאיר את הסלון. הכל נשלט מאותה מערכת כמו התאורה האדריכלית.
אוטומציה לאקווריום היא לא נוחות, היא ביטוח. רוב הכשלים במיכל הם שקטים, ומתגלים רק כשכבר מאוחר מדי.
אם הטמפרטורה עולה מעל הסף, השקע של המחמם נכבה אוטומטית ואתם מקבלים התראה. מחמם תקוע דלוק הורג מיכל שלם תוך יום.
בחורף, אם המחמם מת, הירידה איטית ולא מורגשת. המערכת רואה מגמה ולא רק ערך, ומודיעה בזמן שעוד אפשר לצאת לקנות מחמם.
כשהחשמל חוזר, המשאבות עולות בסדר שנקבע ולא כולן יחד. המערכת גם מספרת לכם כמה זמן הן היו כבויות, וזה משנה מה עושים אחר כך.
לא כל דבר במיכל צריך חיישן. חלק מהדברים צריכים רק שקע שאפשר לכבות מרחוק. אלה ארבע הקבוצות, לפי סדר החשיבות שאנחנו ממליצים עליו:
הדבר הראשון, תמיד. חיישן אטום במים, סף עליון וסף תחתון, והתראה על שניהם. זה מה שמונע את האסון הכי נפוץ במיכל.
שקעים עם מדידת צריכה. רואים אם המחמם באמת עובד, אם המשאבה נעצרה, וכמה חשמל המיכל צורך בחודש.
זריחה, יום, שקיעה וכיבוי. במיכל צמחייה או ריף זה משפיע ישירות על אצות ועל צבע, ולא רק על איך שזה נראה בערב.
גלאי הצפה מתחת לארון, ובמערכות עם השלמה אוטומטית גם חיישן מפלס במיכל המילוי. משאבת השלמה שנתקעת דלוקה מציפה חדר שלם.
שתי התמונות הן אותו ארון בדיוק, מאותה נקודה. בצד אחד שעון מכני ומפצל עומס שמונח על רצפת הארון עם כבלים מסובכים. בצד השני שקעים שמודדים צריכה, מותקנים גבוה על הדופן, חיישן טמפרטורה שעולה למיכל וגלאי הצפה על התחתית.
גררו את הידית ימינה ושמאלה כדי להשוות.
רוב הטעויות באקווריום חכם נעשות בשלב החיווט, לא בשלב האוטומציה. אלה ארבעה דברים שאנחנו בודקים בכל מיכל, לפני שמזמינים רכיב אחד:
כמה שקעים יש ליד הארון. מיכל ממוצע צריך חמישה עד שמונה שקעים. אם הכל יושב על מפצל אחד, מוסיפים נקודה לפני שמוסיפים אוטומציה.
איפה בדיוק יושבים הרכיבים. רטיבות ואלקטרוניקה לא מסתדרות. הרכיבים החכמים נכנסים גבוה על דופן הארון, מעל קו המים האפשרי, ולא על הרצפה ליד הדלי.
מה קורה בהפסקת חשמל. דגי מים מתוקים עוברים שעות בלי משאבה. ריף לא. אם מדובר בריף, מדברים על גיבוי עוד לפני שמדברים על התראות.
מי מטפל במיכל כשאתם לא. שכן, ילד או אף אחד. זה קובע אם ההתראה צריכה להגיע גם למישהו נוסף, ואם שווה מצלמה קטנה שרואים דרכה את המיכל מרחוק.
רכיב לאקווריום לא בוחרים לפי מה שנראה מתקדם אלא לפי מה ששורד לחות ומה ממשיך לעבוד בלי אינטרנט. אלה שלוש הדרכים שאנחנו עובדים איתן, ומתי כל אחת מהן מוצדקת:
הבסיס. כל צרכן מקבל שקע נפרד עם מדידת צריכה. אפשר לכבות מרחוק, ורואים מיד אם משהו הפסיק לעבוד בלי להסתכל על המיכל.
טמפרטורה, הצפה ומפלס, מחוברים לבקר קטן ליד הארון. הם מדווחים למערכת בלי ענן, וממשיכים למדוד גם כשהאינטרנט נופל.
במיכלי ריף יש בקרים מקצועיים עם מינון ובדיקות מים. במקרה כזה לא מחליפים אותם, מוסיפים גשר שמביא את הנתונים למערכת הבית ומשאיר את הבקר בשליטה.
בכל שלוש הדרכים הלוגיקה רצה מקומית על מחשב הבקרה שבארון התקשורת. אם האינטרנט נופל באמצע הלילה, המחמם עדיין ייכבה כשהטמפרטורה חורגת.
ביום הראשון כל המערכות עובדות. מה שמעניין זה מה קורה כשחיישן אחד מתוך חמישה מפסיק לדווח אחרי שלוש שנים.
כשכל רכיב יושב על פס DIN בלוח ומסומן, והחיווט מתועד בתרשים, החלפה של רכיב בודד לוקחת עשר דקות ולא יום עבודה של איתור תקלות. כך אנחנו מתכננים את המערכת, והחשמלאי שלכם מתקין לפי התרשים.
ובדיוק בגלל שהמערכת פתוחה ולא נעולה ליצרן אחד, אפשר להחליף רכיב שירד מהמדף ברכיב אחר שעושה את אותה עבודה. המערכת לא מתיישנת בגלל החלטה עסקית של מישהו אחר.
כן, וזו הדרך שאנחנו מעדיפים. הציוד הקיים נשאר בדיוק כמו שהוא, ומה שמתחלף זה השקעים שהוא מחובר אליהם. המחמם, המשאבה והתאורה ימשיכו לעבוד גם אם המערכת החכמה תנותק.
מה שכן מוסיפים זה חיישן טמפרטורה במים וגלאי הצפה בארון. שניהם לא נוגעים בציוד ולא דורשים לרוקן כלום.
הכל ממשיך לעבוד. השקעים החכמים נשארים במצב האחרון שלהם, כלומר המחמם והמשאבה ממשיכים לפעול, והתאורה עדיין נדלקת לפי לוח הזמנים שרץ מקומית.
זה הכלל שאנחנו עובדים לפיו באקווריום: המערכת מוסיפה שכבת הגנה, היא לא הופכת לנקודת כשל חדשה.
חיישן אטום סטנדרטי נותן דיוק של כחצי מעלה, וזה מספיק בהחלט. מה שחשוב זה לא הערך המדויק אלא המגמה, ושהסף שקבעתם באמת יפעיל התראה.
מומלץ להשאיר את המדחום המקורי במיכל בשבוע הראשון ולהשוות. אם יש סטייה קבועה, מכיילים אותה במערכת ולא מחליפים חיישן.
בקר ריף ייעודי שווה את הכסף כשיש מינון אוטומטי של תוספים, בדיקות מים תכופות ואלמוגים רגישים במיכל. רמת הדיוק שנדרשת שם גבוהה בהרבה ממה ששקע חכם יודע לתת.
במיכל מים מתוקים או בקהילת דגים רגילה זה בזבוז. חיישן טמפרטורה, ארבעה שקעים עם מדידה וגלאי הצפה מכסים כמעט כל תרחיש שקורה בפועל, ועולים חלק קטן מהמחיר.
כן. לוח הזמנים של התאורה, ספי הטמפרטורה, ההתראות והתגובה לגלאי ההצפה רצים על מחשב הבקרה שבארון התקשורת שלכם. האינטרנט נחוץ רק כדי שההתראה תגיע לטלפון כשאתם לא בבית.
אם ספק האינטרנט נופל בשתיים בלילה והמחמם נתקע דלוק, השקע עדיין ייכבה בסף שהוגדר. ההודעה תגיע באיחור, המיכל לא ישלם על זה.
עוד תשובות על מחיר, התקנה ואמינות יש בעמוד שאלות ותשובות, ורשימת המערכות שמתחברות ל-Home Assistant בעמוד אינטגרציות.
ללא התחייבות ובלי מכירה בכוח. נבין כמה מיכלים יש, מה מחובר אליהם היום, ומה שווה לחבר למערכת ומה לא.
בסוף השיחה תדעו אם זה מתאים לכם, גם אם התשובה היא לא.
רוצים להעמיק? קראו למה אני מתעקש שהמערכת תרוץ אצלכם בבית.
האתר משתמש בעוגיות כדי לעבוד. באישורכם נשתמש בהן גם כדי למדוד ביקורים ולדעת מאיפה הגעתם. אפשר לאשר, לסרב או לבחור בהגדרות.